מילון מונחים

  • אפידרמיס – שכבת התאים החיצונית של העור .155268056
  • דרמיס – השכבה הפנימית של העור . מקור מוצא של זקיקי שערות ובלוטות זיעה .
  • הטריה (=Debridement) – הסרה של רקמה נמקית .
  • זיהום – התרבות של חיידקים פתוגניים עם נזק תאי ורקמתי המלווה לרוב בסימנים וסימפטומים מקומיים וסיסטמיים .
  • חבישות "אוגרות לחות" – מונח כללי המתייחס לכל החבישות המתקדמות (=Advanced wound care dressings) המסוגלות לשמור את מיטת הפצע בסביבה לחה . חלקן עקב יכולתן לספוג כמות גדולה של הפרשות וחלקן מספקות לחות .
  • כיב (=Ulcer) – נגע שקוע בעור שבו יש חוסר של האפידרמיס ולפחות חלק עליון של הדרמיס . נהוג להשתמש במונח כיב כאשר מדובר במצבים כרוניים .
  • מסמוס (Maceration=) – ריכוך של רקמה עקב ספיגת עודף נוזלים .
  • נמק (=Necrosis) – מוות של רקמה או שכבת תאים .
  • פצע חריף (=Acute Wound) – פגיעה ברציפות הרקמה הרכה . מתייחס לחבלה מכאנית חריפה (לדוגמא: ירייה או או דקירה או חתך ניתוחי). בדר"כ דורש טיפול מינימלי ומחלים בפרק הזמן המצופה.
  • פצע כרוני / פצע קשה ריפוי (= Problem wound / Non healing wound / Chronic wound)– פצע שזמן הריפוי שלו מתמשך מעל המצופה וזאת עקב גורמים מקומיים ו/או סיסטמיים המעכבים את תהליך הריפוי  בד"כ מדובר על תקופה של 4-6 שבועות .
  • קאלוס (Callus) – שכבת עור מעובה ונוקשה הנובעת מהצטברות של קרטין באזורים בהם יש לחץ .
  • רקמת גרעון – רקמה מתחדשת בפצע המכילה כלי דם קטנים ורקמת חבור .
  • Slough – חומר המכסה את מיטת הפצע בגוון צהבהב או ירקרק או אפרפר במרקם רך ועד מוצק . המורכב מחלבונים נקרוטיים (פיברין וקולגן) . זהו חומר מת שיש להסירו ממיטת הפצע .