-      אפידרמיס – שכבת התאים החיצונית של העור .

-    דרמיס – השכבה הפנימית של העור . מקור מוצא של זקיקי שערות ובלוטות זיעה .

-    הטריה (=Debridement) – הסרה של רקמה נמקית .

-    זיהום – התרבות של חיידקים פתוגניים עם נזק תאי ורקמתי  המלווה לרוב בסימנים וסימפטומים מקומיים וסיסטמיים .

-    חבישות "אוגרות לחות"  – מונח כללי המתייחס לכל החבישות המתקדמות (=Advanced wound care dressings)  המסוגלות לשמור את מיטת הפצע בסביבה לחה . חלקן עקב יכולתן לספוג כמות גדולה של הפרשות וחלקן מספקות לחות .

-    כיב (=Ulcer) – נגע שקוע בעור שבו יש חוסר של האפידרמיס ולפחות חלק עליון של הדרמיס . נהוג להשתמש במונח כיב כאשר מדובר במצבים כרוניים .

-    מסמוס (Maceration=) - ריכוך של רקמה עקב ספיגת עודף נוזלים .

-   נמק (=Necrosis) – מוות של רקמה או שכבת תאים .

-   פצע חריף (=Acute Wound) – פגיעה ברציפות הרקמה הרכה . מתייחס לחבלה מכאנית חריפה (לדוגמא: ירייה או או דקירה או חתך ניתוחי). בדר"כ דורש טיפול מינימלי ומחלים בפרק הזמן המצופה.

-   פצע כרוני / פצע  קשה ריפוי (= Problem wound / Non healing wound / Chronic wound)- פצע שזמן הריפוי שלו מתמשך מעל המצופה וזאת עקב גורמים מקומיים ו/או סיסטמיים המעכבים את תהליך הריפוי . בד"כ מדובר על תקופה של 4-6 שבועות .

-   קאלוס (Callus) – שכבת עור מעובה ונוקשה הנובעת מהצטברות של קרטין באזורים בהם יש לחץ .

-   רקמת גרעון -  רקמה מתחדשת בפצע  המכילה כלי דם קטנים ורקמת חבור .

-   Slough – חומר המכסה את מיטת הפצע בגוון צהבהב או ירקרק או אפרפר במרקם רך ועד מוצק . המורכב מחלבונים נקרוטיים (פיברין וקולגן) . זהו חומר מת שיש להסירו ממיטת הפצע .