- אפידרמיס – שכבת התאים החיצונית של העור.
- דרמיס – השכבה הפנימית של העור . מקור מוצא של זקיקי שערות ובלוטות זיעה .
- הטריה (=Debridement) – הסרה של רקמה נמקית .
- זיהום – התרבות של חיידקים פתוגניים עם נזק תאי ורקמתי המלווה לרוב בסימנים וסימפטומים מקומיים וסיסטמיים .
- חבישות “אוגרות לחות” – מונח כללי המתייחס לכל החבישות המתקדמות (=Advanced wound care dressings) המסוגלות לשמור את מיטת הפצע בסביבה לחה . חלקן עקב יכולתן לספוג כמות גדולה של הפרשות וחלקן מספקות לחות .
- כיב (=Ulcer) – נגע שקוע בעור שבו יש חוסר של האפידרמיס ולפחות חלק עליון של הדרמיס . נהוג להשתמש במונח כיב כאשר מדובר במצבים כרוניים.
- מסמוס (Maceration=) – ריכוך של רקמה עקב ספיגת עודף נוזלים .
- נמק (=Necrosis) – מוות של רקמה או שכבת תאים .
- פצע חריף (=Acute Wound) – פגיעה ברציפות הרקמה הרכה . מתייחס לחבלה מכאנית חריפה (לדוגמא: ירייה או או דקירה או חתך ניתוחי). בדר”כ דורש טיפול מינימלי ומחלים בפרק הזמן המצופה.
- פצע כרוני / פצע קשה ריפוי (= Problem wound / Non healing wound / Chronic wound)– פצע שזמן הריפוי שלו מתמשך מעל המצופה וזאת עקב גורמים מקומיים ו/או סיסטמיים המעכבים את תהליך הריפוי בד”כ מדובר על תקופה של 4-6 שבועות .
- קאלוס (Callus) – שכבת עור מעובה ונוקשה הנובעת מהצטברות של קרטין באזורים בהם יש לחץ .
- רקמת גרעון – רקמה מתחדשת בפצע המכילה כלי דם קטנים ורקמת חבור .
- Slough – חומר המכסה את מיטת הפצע בגוון צהבהב או ירקרק או אפרפר במרקם רך ועד מוצק . המורכב מחלבונים נקרוטיים (פיברין וקולגן) . זהו חומר מת שיש להסירו ממיטת הפצע .